גזר דין בתיק פ"ל 10863-11-11

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

2.         מדובר בעבירות חמורות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף שפקע 8 חודשים, רישיון רכב שפקע כשנתיים וחודש וללא ביטוח.

על פי כתב האישום בתאריך 31/03/05 נשפט הנאשם ונדון בין היתר לפסילה למשך שלושה חודשים. הנאשם לא הפקיד רישיון ונודע לו על גזר הדין לכל המאוחר ביום 22/03/08.

בתאריך 09/04/08 נפסל הנאשם על ידי משרד הרישוי למשך שלושה חודשים, ונודע לו על הפסילה ביום 24/02/09 על ידי השוטר משה אביעד, ובתאריך 1/08/09 על ידי השוטרת ג'ני שפנר.

בתאריך 15/10/09 נתפס הנאשם נוהג במונית בראשל"צ, ביודעו כי הוא פסול לנהיגה וכי אינו אוחז ברישיון נהיגה תקף שפקע ב-02/09, ללא רישיון רכב תקף שפקע ב-24/09/08 וללא ביטוח.

3.         לאור עתירת התביעה להשית על הנאשם מאסר, הוריתי לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של הנאשם.

            בתסקיר מיום 18/06/12 סקר קצין המבחן את עברו של הנאשם ותולדותיו, את עברו הפלילי והתעבורתי וציין, כי הנאשם לא הצליח להשתלב בתהליך טיפולי במסגרת צו המבחן בגין אלימות במשפחה.  גם התייחסותו של הנאשם לעבירות נשוא כתב האישום הינה קורבנית ואינה מצביעה על הפנמת החומרה שבביצוען.

לאור זאת, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו.

4.         הנאשם נוהג משנת 73' ולחובתו 119 הרשעות קודמות, הכוללות 2 ה"ק בגין נהיגה בפסילה (מ-10' ו-11'), נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל 6 ח' (ה"ק רבות), נהיגה באור אדום, נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, עצור (ה"ק רבות), פרסה, מהירות מופרזת, טלפון, חגורה , ת.ד. ועוד.

היינו עברו התעבורתי של הנאשם מכביד הן מבחינת כמות ההרשעות הקודמות והן מבחינת חומרתן.

לנאשם גם הרשעות קודמות בפלילים בעבירות אלימות ורכוש.

5.         התביעה עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, פסילה בת שנים, פסילה על תנאי מרתיעה, מאסר על תנאי מרתיע ודיווח למרב"ד.

הסנגור ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, בבעיות הרפואיות מהן סובל, ולא להטיל עליו מאסר בפועל.

6.         העבירות שבהן הורשע הנאשם הינן חמורות באופיין ומשקפות זלזול מוחלט בחוק ובהכרעות שיפוטיות. הנאשם נהג ביודעו, כי אין לו רישיון נהיגה וכי הוא פסול לנהיגה והתעלם מהעונש שהוטל עליו.

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור- נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב"

רע"פ 6155/06 מדינת ישראל נ' אבו לבן, כב' השופט א. לוי.

ברע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מד"י , ציינה השופטת פרוקצ'יה כי:

"נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט".

ור' גם רע"פ 9053/11 חאלד גבר נ' מד"י מיום 10/01/12 מפי כב' השופט רובינשטיין.